משרד הינו אחד מהחללים האלה, כמו בית מועדון נוער בו מתנדב במסירות אדם, מהחללים האלה בהם אדם יכול ונוטה להעביר חלק נכבד מאוד מיומו ובכלל חייו. מאחר וכל כך הרבה זמן מועבר ומושקע באותו חלל עליו להרגיש ממש כחלל מקודש, חלל נעים ומפתח אשר מדרבן את זה היושב בו להתפתח במסגרת עבודתו וחשיבתו באופן כללי.
כשאדם מגיע לשלב בו הוא נכנס למשרד חדש או מחליט לשפץ ולרענן משרד קיים בו הוא היה כבר זמן רב הדבר החכם והמפרה לעשות הוא לחשוב לפני שדוחסים כל רהיט שצץ על פני השטח, לחשוב לפני שממלאים את המשרד ברהיטים ופריטים מובנים מאליהם בצורה אוטומטית כפי שאנשים רבים נוהגים לעשות. לא צריך להיות אוטומוט בחיים, בטח לא כשמקימים סביבה בה אמורים להמצא שעות כה רבות ובתקופות שונות בחייו של אדם.
ישנם גופים ופרטים אשר חשובים פחות מבחינת האווירה ומרחב ההתפתחות אשר הם מאפשרים, בדרך כלל במקומות הנמצאים מחוץ למשרד עצמו בו העבודה נעשית. סוג שער חשמלי בכניסה לחנייה של בניי המשרדים אינו חשוב ומהותי לעבודה עצמה כפי שהחלטה כמו האם לרצף את המשרד ריצוף אבן או דווקא שיש. שער חשמלי ושאר תופעות הינן חשובות מאוד להתנהלות החיצונית, אך זה לא משפיע על תעסוקתו של האדם הבודד, הבורג בתוך המערכת.
זה מתחיל בהחלטות כמו האם לרצף את הקרקע של המשרד או דווקא לבחור בשטיח מקיר אל קיר. אדם מסוים ירגיש בנוח עם שטיח מחמם לעומת אחד אחר לו שטיח יראה מבולגן ודווקא מרצפות ישרו תחושה של סדר וניקיון. אל המשרד אפשר להכניס שולחן עץ בומבסטי ורחב מידות, מהכבדים ובעלי הנוכחות, לעומת שולחנות מצומצים יותר, קומפקטיים, כאלה עליהם אפשר לכתוב בהנאה אך לא ניתן לפרוס את תכולת המשרד כולו על המשטח שלהם. אחרי השולחן מגיע הלשב בו בוחרים מסך למחשב שיתאים לשאר הדברים, כשישנם כבר מסכים הצמודים לקיר ותלויים ממש כתמונה או ציור לעומת אלה שעודם נחים על גבי השולחן. ההבדל אולי נשמע לא משמעותי אך כוחו של הרגל יכול להשפיע מאוד על אופן העבודה גם בעניין שכזה. בחירת כיסא, קישוטים ופריטי אמנות מעוררי השראה, האפשרות להחזיק פרטים ועצמים קטנים בחוץ בתוך מתקנים המכילים אותם או דווקא סגורים בתוך מגירות בכדי להשרות תחושת ריקנות וניקיון, אלה הם רק פרטים בודדים מתוך רשימה ארוכה אשר הופכת בעיניי אדם את המשרד שלו לבית של ממש. בית של עבודה. בית של עשייה.
על אדם המשפץ או נכנס למשרד חדש להסתכל על החלל, לראות מה מרגיש לו נכון להכניס ובאיזו אופן וצורה. להתחיל בקטן, למלא לאט לאט את החלל, צעד צעד, עד שהכל מתחבר בצורה שמרגישה מושלמת, וכיף להתחיל לעבוד.
כשאדם מגיע לשלב בו הוא נכנס למשרד חדש או מחליט לשפץ ולרענן משרד קיים בו הוא היה כבר זמן רב הדבר החכם והמפרה לעשות הוא לחשוב לפני שדוחסים כל רהיט שצץ על פני השטח, לחשוב לפני שממלאים את המשרד ברהיטים ופריטים מובנים מאליהם בצורה אוטומטית כפי שאנשים רבים נוהגים לעשות. לא צריך להיות אוטומוט בחיים, בטח לא כשמקימים סביבה בה אמורים להמצא שעות כה רבות ובתקופות שונות בחייו של אדם.
ישנם גופים ופרטים אשר חשובים פחות מבחינת האווירה ומרחב ההתפתחות אשר הם מאפשרים, בדרך כלל במקומות הנמצאים מחוץ למשרד עצמו בו העבודה נעשית. סוג שער חשמלי בכניסה לחנייה של בניי המשרדים אינו חשוב ומהותי לעבודה עצמה כפי שהחלטה כמו האם לרצף את המשרד ריצוף אבן או דווקא שיש. שער חשמלי ושאר תופעות הינן חשובות מאוד להתנהלות החיצונית, אך זה לא משפיע על תעסוקתו של האדם הבודד, הבורג בתוך המערכת.
זה מתחיל בהחלטות כמו האם לרצף את הקרקע של המשרד או דווקא לבחור בשטיח מקיר אל קיר. אדם מסוים ירגיש בנוח עם שטיח מחמם לעומת אחד אחר לו שטיח יראה מבולגן ודווקא מרצפות ישרו תחושה של סדר וניקיון. אל המשרד אפשר להכניס שולחן עץ בומבסטי ורחב מידות, מהכבדים ובעלי הנוכחות, לעומת שולחנות מצומצים יותר, קומפקטיים, כאלה עליהם אפשר לכתוב בהנאה אך לא ניתן לפרוס את תכולת המשרד כולו על המשטח שלהם. אחרי השולחן מגיע הלשב בו בוחרים מסך למחשב שיתאים לשאר הדברים, כשישנם כבר מסכים הצמודים לקיר ותלויים ממש כתמונה או ציור לעומת אלה שעודם נחים על גבי השולחן. ההבדל אולי נשמע לא משמעותי אך כוחו של הרגל יכול להשפיע מאוד על אופן העבודה גם בעניין שכזה. בחירת כיסא, קישוטים ופריטי אמנות מעוררי השראה, האפשרות להחזיק פרטים ועצמים קטנים בחוץ בתוך מתקנים המכילים אותם או דווקא סגורים בתוך מגירות בכדי להשרות תחושת ריקנות וניקיון, אלה הם רק פרטים בודדים מתוך רשימה ארוכה אשר הופכת בעיניי אדם את המשרד שלו לבית של ממש. בית של עבודה. בית של עשייה.
על אדם המשפץ או נכנס למשרד חדש להסתכל על החלל, לראות מה מרגיש לו נכון להכניס ובאיזו אופן וצורה. להתחיל בקטן, למלא לאט לאט את החלל, צעד צעד, עד שהכל מתחבר בצורה שמרגישה מושלמת, וכיף להתחיל לעבוד.
לחצו לכניסה לאתר orpc.co.il לפרטים